Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ma'asseroth
Daf 3b
משנה: וּבְיָרָק הַקִּשׁוּאִין וְהַדִּילּוּעִין וְהָאֲבַטִּיחִין וְהַמֵּלַפֶּפּוֹנוֹת הַתַּפּוּחִים וְהָאֶתְרוֹגִים חַייָבִין גְּדוֹלִים וּקְטָנִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הָאֶתְרוֹגִין בְּקוֹטְנָן. הַחַייָב בִּשְׁקֵדִים הַמָּרִים פָּטוּר מִן הַמְּתוּקִים הַחַייָב בַּמְּתוּקִין פָּטוּר מִן הַמָּרִים.
Traduction
En fait de légumes verts, les courges, les concombres, les potirons, les melons, outre les pommes et les cédrats (parmi les produits des arbres), sont soumis aux divers droits, qu’ils soient grands ou petits. R. Simon en dispense les cédrats (23)B. Suka 36a. aussi longtemps qu’ils sont petits (peu mûrs). L’époque à laquelle les amandes amères sont soumises aux droits (24)Mishna, (Hulin 1, 6) (Babli, ib., 25b). (que l’on mange toutes petites) n’est pas celle des amandes douces (que l’on mangera de préférence plus tard); et, à l’inverse, l’époque des amandes douces n’est pas celle des amères (pour la même raison).
Pnei Moshe non traduit
מתני' ובירק. הדין כך הוא דאלו שהן ראוין לאכילה בקטנן כגון הקישואין והדילועין והאבטיחים והמלפפונות חייבין הן אף בקטנן:
התפוחים והאתרוגים. כלומר וכן בפירות האילן התפוחים והאתרוגים חייבין הן בין גדולים ובין קטנים מפני שהן ראוין לאכילה כשהן קטנים:
ר''ש פוטר את האתרוגים בקטנן. טעמי' דר''ש קאמר בגמרא דסוכה פ' לולב הגזול משום דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה ואתרוגים קטנים אם נוטען אינן מצמיתין ובתפוחים קטנים מפרש הכא בגמרא דעתי' דר''ש ואין הלכה כר''ש דמתני':
החייב בשקדים המרים. והיינו בעודם קטנים שדרכן ליאכל קודם שיהו מרים:
פטור מן המתוקים. דמתוקים דרכן לאכול כשהן גדולים. והחייב במתוקים והיינו כשנגמר פריים ונתגדלו פטור מן המרים דמרים גדולים אינן ראוים לאכילה ובגמרא מסיק דלית הילכתא הכי במרים אלא דלעולם פטורין בין קטנים בין גדולים:
הלכה: תַּמָּן תַּנִּינָן הַלּוֹקֵחַ שְׂדֵה יָרָק בְּסוּרִיָּא עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת חַייָב. מִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת פָּטוּר וְלוֹקֵט כְּדַרְכּוֹ וְלוֹקֵחַ. וָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. חִזְקִיָּה אָמַר בְּשָׂדֶה שֶׁל קִשׁוּאִין וְשִׁל דִּילוּעִין הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא אֲפִילוּ תֵימַר בִּשְׂדֵה יָרָק עַצְמוֹ עוֹד הוּא יֵשׁ לוֹ גְבוּל מִשֶּׁיָּבִיא שָׁלֹשׁ פְּתִילוֹת.
Traduction
On a enseigné plus loin (5, 5): ''Si l’on achète un champ de légumes verts en Syrie, avant qu’il soit parvenu à l’époque de l’obligation de la dîme, il est soumis aux divers droits (l’obligation n’étant survenue qu’après l’acquisition); si au contraire, on l’a acheté après cette époque, on en est dispensé, et l’on peut y recueillir les produits comme d’ordinaire, pour les employer à son usage''. Comment donc se fait-il qu’ici au contraire ces légumineux, grands ou petits, y sont soumis? C’est que, répond Hiskia, notre Mishna ne parle que d’un champ de courges et de concombres (25)Les feuilles seules ont poussé. Il n'est pas question de véritables légumineux.. On peut dire, ajoute R. Zeira, qu’il s’agit même d’un champ de verdure; mais il a pourtant une limite, c’est celle où il a produit trois tiges (ce qui influe sur l’époque de la dîme).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תמן תנינן. לקמן בפ''ה הלוקח שדה ירק בסוריא וכו' סוריא הוא ארם נהרים וארם צובה שכבש דוד ובמקצת דינה כא''י ובמקצת כח''ל ולפיכך הדבר תלוי אם הגיעו לעונת המעשרות ביד העכו''ם פטור ואם לא הגיעו עד שבאו לרשות ישראל חייב שמעינן מיהת דיש עונת המעשרות גבי ירק והכא את אמר הכין בתמי' דבירק חייב אף בקטנן:
חזקי' אמר. דלא קשיא דבשדה של קישואין ודילועין היא מתניתא דידן דהן וכיוצא בהן דחשיב במתני' ראוין לאכילה אף בעודם קטנים ואין עונת המעשרות אמור בהן ומתני' דלקמן בשאר שדה ירק איירי:
ר''ז אמר אפ''ת בשדה ירק עצמו וכו'. כלומר דאפילו נימא דמתני' דהכא לאו דוקא אלו המינין קתני וה''ה בשאר שדה ירק אפ''ה יש לו ג''כ גבול דלאו קטנים ממש קאמר דחייבין אלא משיביא שלש פתילות שיהא בו אורך כשיעור ג' פתילות ובכה''ג אמרינן דחייבין ולאפוקי דלא בעינן שנתגדלו כל צרכן והשתא שייך שפיר עונת המעשרות בכולהו:
נְהוֹרַאי בַּר שִׁינְיָא אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן תַּפּוּחִים קְטָנִים פְּטוּרִין. תַּפּוּחִין גְּדוֹלִים חַייָבִין. תַּפּוּחֵי מֶלִּימֵילָה בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטָנִים חַייָבִין. וְדָא מַתְנִיתָא מָהִיא מָאן דְּאָמַר קְטָנִים בְּמַחְלוֹקֶת. מָאן דְּאָמַר תַּפּוּחֵי מֶלִּימֵילָה דִּבְרֵי הַכֹּל.
Traduction
Nehoraï b. Senia dit au nom de R. Simon: les petites pommes en sont dispensées; les grandes y sont soumises. Les pommes de frêne, produisant des noix de Galle, qu’elles soient petites ou grandes, y sont également soumises. De quelles pommes parle notre présente Mishna? Celui qui dit qu’il s’agit de petites pommes en fait un objet de discussion (puisque, selon R. Simon, les petites sont dispensées); au contraire, d’après celui qui dit que ce sont des pommes de frêne, elles sont d’un commun accord soumises aux droits. (Or, donc, en disant que les petites sont soumises, conteste-t-on l’avis de R. Simon? Ou s’agit-il de celles du frêne?
Pnei Moshe non traduit
נהוראי בר שוניא אמר משום ר''ש וכו'. תוספתא היא בפ''ק דמכלתין וגריס שם תפוחי נמילה חייבין בין גדולים בין קטנים. והיינו הך דתפוחי מילי מילה דקאמר הכא היינו שכבר נתעגלו ונראין כמו מילה מילה והוא מלשון המשנה דמס' מדות וחמש אמלתראות של מילה היה על גביו כלומר שנראין עגולים כעפצים הללו שקורין מילה ולאפוקי קטני קטנים דבהו פליג ר''ש ופוטר:
ודא מתניתא מה הוא. ומתני' דידן דקתני תפוחין קטנים חייבין כמאן הוא אי פליג ר''ש עליו או לא וקאמר דתליא בפירושא דמילתא:
מאן דאמר קטנים במחלוקת. כלומר מאן דמפרש להמתני' דתפוחין קטנים ממש קאמר א''כ במחלוקת מתוקמא דהא ר''ש דתוספתא פליג בתפוחין קטנים ממש אבל מאן דמפרש דמתני' ג''כ בתפוחי מילה מילה מיירי ולא קטנים ממש קאמר אלא שכבר נתעגלו ונראין כמילה זו א''כ כדברי הכל הוא בתפוחין:
פּיסקא ב. הַתִּלְתָּן מִשֶּׁתִּצְמַח. כֵּינִי מַתְנִיתָא כְּדֵי שֶׁתִּזָּרַע וְתִצְמַח. כֵּיצַד הוּא 3b בוֹדֵק. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן נוֹטֵל מְלֹא קוּמְצוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסֶּפֶל שֶׁל מַיִם אִם שָׁקַע רוּבָּהּ חַייֶבֶת. וְאִם לָאו פְּטוּרָה. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי מֵעַתָּה מַה שֶׁשִּׁיקַּע יְהֵא חַייָב. וּמַה שֶׁלֹּא שִׁיקַּע יְהֵא פָטוּר. אֶלָּא בְּרוֹב כָּל פְּרִידָה וּפְרִידָה אִיתְאֲמָרַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן וְכֵינִי בְּרוֹב כָּל פְּרִידָה וּפְרִידָה אִיתְאֲמָרַת.
Traduction
Quant au fenugrec, il faut entendre ainsi la règle de la Mishna: il faut lui laisser le temps d’être semé et de germer. Comment fait-on pour vérifier l’état de l’obligation? R. Samuel b. Nahman répond au nom de R. Jonathan,: on en prendra une poignée pleine que l’on plongera dans un seau d’eau; si la majeure partie est submergée et va au fond, elle est mûre et soumise aux dîmes; au cas contraire, elle en est dispensée. S’il en est ainsi, objecta R. Yona, on devrait y soumettre ce qui va au fond (étant mûr) et en dispenser ce qui surnage? Non; car, ainsi qu’il a été dit plus haut, il suffit qu’une partie soit mûre pour soumettre le tout aux dîmes. C’est en effet ainsi, dit R. Yossé bar R. Aboun, qu’il faut l’entendre.
Pnei Moshe non traduit
כיני מתני'. כן צריך לפרש המתני' כדי שתזרע ותצמח וכו' כדפרישית במתני':
מעתה מה ששיקע יהא חייב. דקס''ד רובו של קומצו קאמר ומשני ברוב כל פרידה ופרידה איתמר וכן אמר ר' יוסי בר בון:
אָמַר רִבִּי זְעִירָא כְּתִיב עַשֵּׂר תְעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ. דָּבָר שֶׁהוּא נִזְרָע וּמַצְמִחַ יָצָא פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ שֶׁאֵינוֹ נִזְרָע וּמַצְמִחַ. רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי זֵיתִים וַעֲנָבִים שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ אַף הַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן. לְהַכְשִׁיר אֵין מַכְשִׁירִין.
Traduction
R. Zeira déduit de ce verset (Dt 14, 22): Tu devras donner la dîme des produits de ta semence, que les produits semés qui ensuite poussent y sont soumis, hormis ceux qui ne sont pas parvenus au tiers de la croissance (22)Cf. ci-après, (Halla 1, 3), fin.. R. Hinena dit au nom de Rabbi: les olives ou les raisins non parvenus au tiers de leur maturité n’ont pas même la faculté que le jus qui en découle soit susceptible de propager l’impureté.
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' זעירא כתיב וכו'. כלומר דהיינו טעמא נמי מה דאמרו בתבואה וזיתים משיכניסו שליש:
אף המשקין היוצאין מהן להכשיר וכו'. כלומר אף לנונין הכשר טומאה לא חשיבי משקה ואינן מכשירין:
רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה זֵיתִים מֵאֵימָתַי חַייָבוֹת בְּמַעְשְׂרוֹת מִשֶּׁיְבַכֵּר צַמְייָא קַייְטָא. לֹא בִיכֵּר צַמְייָא קַייְטָא. מִשֶׁבִּיכִּירוּ בְּנוֹת שֶׁבַע. לֹא בִיכִּירוּ בְּנוֹת שֶׁבַע. מִשֶּׁיּוּרוּ מֻרְוִיּוֹת שְׁנִייָה שֶׁבְּמוּקְצֶה. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּי רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי תַּנְחוּם בַּר חִייָה מִשֶׁיְּבַכְּרוּ בְּנוֹת שֶׁבַע לְבָנוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן וּבִלְבַד בְּנוֹת שֶׁבַע שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם.
Traduction
R. Hiya dit au nom de R. Hanina: A partir de quel moment les olives sont-elles soumises à l’obligation de la dîme? Lorsque les pousses spontanées de l’été sont mûres; s’il n’y en a pas, c’est lorsque les figues blanches mûrissent; si celles-ci ne sont pas mûres, ce sera lorsque les olives auront été lavées par la seconde pluie, étant exposées sur le toit (pour sécher). R. Eliézer bar R. Yossé dit au nom de R. Tanhoum b. Hiya que c’est au moment où les figues blanches mûrissent. Toutefois, ajoute R. Yossé bar R. Aboun, il s’agit seulement des figues blanches du même endroit (et non d’une autre altitude).
Pnei Moshe non traduit
זיתים מאימתי חייבות במעשרות. כלומר מאימתי ניכרין הן שהביאו שליש:
משיבכר צמייא קייטא. צמייא ל' עשייה וגידול. ועשתה את צפרניה תרגום ירושלמי ותצמית ית טופרנהא כלומר משיבכרו התאנים בזמן הקיץ שלהן אז בידוע הוא שהביאו הזיתים שליש:
בנות שבע. מין תאנים הטובות:
משיורו מרויות שנייה שבמוקצה. מרויות כמו מורביות של תאנה בפ''ב דתמיד כלומר משיראו אותן המורביות שנקצצו בשנייה במוקצה של התאנים:
ובלבד בנות שבע שבאותו מקום. כלומר הכל הולך אחר אותו המקום שביכרו שם הוא דהוי סימן להזיתים:
Ma'asseroth
Daf 4a
משנה: וְאֵי זֶהוּ גוֹרְנָן לְמַעְשְׂרוֹת הַקִּישּׁוּאִין וְהַדִּילּוּעִין מִשֶּׁיְּפַקֵּיסוּ וְאִם אֵינוֹ מְפַקֵּם מִשֶּׁיַעֲמִיד עֲרֵימָה. אֲבַטִּיחַ מִשֶּׁיִּשָּׁלֵק. וְאִם אֵינוֹ מְשַׁלֵּק מִשֶׁיַּעֲשֶׂה מוּקְצֶה. יָרָק הַנֶּאֱגַד מִשֶּׁיּוּגָד. וְאִם אֵינוֹ אוֹגֵד מִשֶּׁיְּמַלֵּא אֶת הַכֶּלִי וְאִם אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הַכֶּלִי מִשֶּׁיִּלְקוֹט כָּל צוֹרְכוֹ. כַּלְכָּלָה מִשֶּׁיְחַפֶּה וְאִם אֵינוֹ מְחַפֶּה מִשֶּׁיְמַלֵּא אֶת הַכֶּלִי וְאִם אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הַכֶּלִי מִשֶּׁיִּלְקוֹט כָּל צוֹרְכוֹ. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמוֹלִיךְ לַשּׁוּק. אֲבָל בְּמוֹלִיךְ לְבֵיתוֹ אוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ. הַפֶּרֶד וְהַצִּימּוּקִין וְהֶחָרוּבִין מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵימָה. הַבְּצָלִים מִשֶּׁיְּפַקֵּילוּ. וְאִם אֵינוֹ מְפַקֵּל מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵימָה. הַתְּבוּאָה מִשֶּׁיְמָרֵחַ וְאִם אֵינוֹ מְמָרֵיחַ מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵימָה. הַקִּטְנִיּוֹת מִשֶּׁיִּכְבּוֹר וְאִם אֵינוֹ כוֹבֵר עַד שֶּׁיְמָרֵחַ. אַף עַל פִּי שֶׁמֵּירֵחַ נוֹטֵל מִן הַקּוּטָּעִים וּמִן הַצְּדָדִים וּמִמַּה שֶׁבְּתוֹךְ הַתֶּבֶן וְאוֹכֵל. הַיַיִן מִשֶּׁיְּקַפֶּה אַף עַל פִּי שֶׁקִּיפָּה קוֹלֵט מִן הַגַּת הָעֶלְיוֹנָה וּמִן הַצִּינּוֹר וְשׁוֹתֶה. הַשֶׁמֶן מִשֶּׁיֵּרֵד לָעוּקָה אַף עַל פִּי שֶׁיָּרַד נוֹטֵל מִן הֶעֵקֶל וּמִן הַמַּמָּל וּמִבֵּין הַפַּצִּים וְנוֹתֵן לַחֲמִיטָה וּלְתוֹךְ הַתַּמְחוּי אֲבָל לֹא יִתֵּן לְלָפַּס וְלִקְדֵירָה כְּשֶׁהֵן מְרוּתָחִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לַכֹּל הוּא נוֹתֵן חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוֹמֶץ וְצִיר.
Traduction
A quel moment les fruits sont-ils considérés comme complètement cueillis (29)''Cf. Babli, Betsa, 13b; Baba Metsia 88b.'' et soumis aux dîmes (comme le blé au grenier)? Les courges et les concombres, lorsqu’ils n’ont plus de duvet, peco'', ou, à défaut de cet indice, lorsqu’on les entasse. Pour les potirons aussi, lorsqu’ils perdent leur duvet, ou, à défaut de cet indice, lorsqu’on les range pour les sécher. Pour les légumes verts que l’on a l’habitude de mettre en bottes (30)''Cf. Babli, Rosh Hashana 12a; Hulin 7a.'', dès qu’on les ficèle, ou, à défaut, dès qu’on a rempli la hotte servant à les réunir; ou encore, à défaut de cette indication, lorsqu’on a réuni autant qu’il en faut pour ses besoins. Le panier de figues est soumis aux dîmes lorsqu’on les couvre de feuilles (en signe d’achèvement); ou, à défaut, lorsqu’on a rempli le panier; ou encore, lorsqu’on en a réuni autant qu’il en faut pour ses besoins. Dans quel cas toutes ces règles sont-elles applicables? Lorsqu’on porte ces fruits au marché; mais lorsqu’on les porte chez soi, on peut en manger accidentellement jusqu’à l’arrivée à la maison. Les grenades fendues (pour sécher), les raisins secs et les caroubes y sont soumis, dès qu’on les entasse; les oignons lorsqu’ils se pellent, ou, à défaut, lorsqu’on les entasse. Le blé y est soumis lorsqu’on a ratissé le monceau; ou, à défaut de ce soin, lorsqu’on l’amoncelle. Les légumes secs, lorsqu’on les vanne; ou, à défaut, lorsqu’on en ratisse le tas. Cependant, même après cet acte, on peut prendre et manger des épis brisés (non battus), ou des côtés, ou de ce qui est encore mêlé à la paille. Le vin y est soumis (32)''Cf. Babli, Baba Metsia 92b; Avoda Zara 56a.'' lorsqu’on écume le résidu (qui monte à la surface par la fermentation). Pourtant, même après cet acte, on peut en puiser de la cuve supérieure, ou de la rigole (qui précède la cuve) et en boire. L’huile y est soumise à partir du moment où elle descend dans le récipient en fosse; et, même après qu’elle est descendue, on peut en prendre du sac de cordes (pour comprimer les olives), ou de ce qui se trouve entre les meules, ou entre les poutres du pressoir, en enduire les gâteaux (33)Le Arukh, éd. Landau, rappelle l'équivalent Focaccia. On les rend lisses à l'huile, au sortir du four. minces (flancs), en mettre dans la marmite; mais on n’en prendra pas pour le pot ou la poêle, pendant que les mets y cuisent (tout mets cuit est soumis à la dîme). Selon R. Juda, on peut en mettre dans tout, sauf dans ce qui contient du vinaigre ou un acide (34)''Ce qui contribue à la cuisson et en fait un mets. Cf. Babli, Shabat 42b; Pessahim 40b.''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ואיזהו גורנן למעשרות. אימתי יהיו הפירות כמו התבואה כשהיא בגורן שאסור לאכול ממנה אכילת עראי שכבר נגמרה מלאכתן והוקבעו למעשר אבל קודם גרנן למעשרות אע''פ שהגיעו לעונת המעשר מותר לאכול מהן אכילת עראי כדלעיל במשנה ב':
משיפקסו. משיטול הפיקס שלהן והוא שיער דק הצומת עליהן וכשנגמר בישולן יכול הוא להסירן כשישפשף בידו:
ואם אינו מפקס. שאינו משפשף ומסיר את השיער:
משיעמיד ערימה. משיעשה מהן כרי:
משישלק. שער של אבטיחים הוא נקרא שלק כמו פיקס לקישואין ודלועין ומשנגמרו מסיר את השלק שלהן בשפשוף ידיו:
משיעשה מוקצה. לפי שאין עושין כרי מן האבטיחים שהם משתברים זה עם זה אלא שוטחין אותם זה אצל זה והמקום ששוטחין אותם נקרא מוקצה:
ירק הנאגד. שדרכו להעשות אגודות:
משימלא את הכלי. שלוקט בו ואם אינו ממלא את הכלי אוכל ממנו אכילת עראי עד שילקט כל צרכו:
כלכלה. ואם לוקט הוא בכלכלה וזהו סל משיחפה שדרך הלוקט בכלכלה מחפה אותו בעלין ודומיהן:
במה דברים אמורים. שזהו גרנן למעשרות ואסור לאכול מהן אכילת עראי דווקא במוליך לשוק למכרן וכדמפרש טעמא בגמרא לפי שהמוליך לשוק אין הדבר תלוי אלא בדעת הלקוחות ושמא ימצא לקוחות לקנות ממנו ויטבלו הפירות מיד שהמקח קובע למעשר אבל במוליך לביתו בדעתו הדבר תלוי אוכל מהן עראי עד שהוא מגיע לביתו שאין הטבל נקבע למעשרות מן התורה עד שיראה פני הבית שנאמר בערתי הקודש מן הבית ועד שיכניסנו דרך השער שנאמר ואכלו בשעריך:
מתני' הפרד. הוא גרגר הרימון. ומפני שמפרדים אותם לייבשן נקראו פרדים:
והצמוקין. הן הענבים היבשים:
משיעמיד ערימה. ובגמרא קאמר אפי' משיעמיד ערימה בראש גגו:
הבצלים משיפקילו. כמו משיקליפו משיסיר העלים והקליפות שדרך להשליכן מעליהם:
משימרח. ממרח הוא המיפה פני הכרי ומחליק אותו ברחת:
והקטניות משיכבור. לפי שדרך לעקור הקטניות עם העפר וכוברין אותם בכברה:
אע''פ שמירח. הכרי נוטל הוא מן השבלים הקטועים שלא נדושו ומן צדדי הכרי וממה שבתוך התבן שלא נזרה ברוח ואוכל:
היין משיקפה. משישלה החרצנים והזגין שעלו מחמת רתיחת היין:
קולט מן הגת העליונה. קודם שירד לתוך הבור ומן הצינור שבפי הגת ושותה דאותו לא נגמרה מלאכתו:
השמן משירד לעוקה. היא הגומא שלפני בית הבד שיורד השמן לתוכה:
נוטל מן העקל. הוא כלי עשוי מחבלים וצוברין הזיתים לתוכו כשסוחטין אותם בקורה:
ומן הממל. הרכב העליונה שטוחנין בו הזיתים:
ומבין הפצים. מה שהוא בין הנסרים:
ונותן לחמיטה. היא קערה קטנה ומשימין בה העוגה חמה:
ולתוך התמחוי. היא קערה גדולה שמשימין בה התבשיל כשהוא חם וקמ''ל דאע''פ שהאש קובעת למעשר האי לא חשיב בישול לפי שכלי שני הוא ואינו מבשל:
אבל לא יתן וכו'. בגמרא מפרש עד כדי שיהא נתון ידו לתוכו והיא נכוית דאם היא חם כל כך שיכוה היד לא יתן לתוכו מפני שהוא מתבשל:
ללפס ולקדירה. כשהן מרותחין שאלו הכלים הן כלי ראשון שמבשלין בהן וקמ''ל דאעפ''י שהעבירן מן האור מבשלין הן כשהן מרותחין ובשול קובע למעשר:
ר' יהודה אומר לכל הוא נותן. אפי' ללפס ולקדירה לאחר שהעבירן מן האור חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר שחריפותן מסייע הוא לבשל ואין הל' כר' יהודה. תני משיעמיד ערימה בראש גגו. וקס''ד דווקא בראש גגו קאמר ולפיכך הקשה עלה ר' יונה הא בשדה לא בתמיה ומשני ר' חנינא דרובה אתא מימר לך רבותא קמ''ל דאפילו בראש גגו קובעת דמהו דתימא הואיל ואין דרך לעשות ערימה אלא בשדה אינה קובעת הלכך אשמעינן דאף בראש גגו מהני לקבוע למעשר:
אֶתְרוֹג הַבּוֹסֶר רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵינוֹ פֶרִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים פֶּרִי. רִבִּי אִילָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אַתְיָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשִׁיטָּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְּמַה דְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵינוֹ פֶרִי כֵּן רִבִּי 4a שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵינוֹ פֶרִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כָּל שֶׁהוּא כָשֵׁר לְלוּלָב חַייָב בְּמַעְשְׂרוֹת וְכָל שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר לְלוּלָב אֵינוֹ חַייָב בְּמַעְשְׂרוֹת. הָתִיבוֹן. הֲרֵי מְנוּמָּר. הֲרֵי גָדַל בְּטֻפּוֹס. הֲרֵי עָשׂוּי כְּכַדּוּר. הֲרֵי הוּא פָּסוּל לְלוּלָב וְחַייָב בְּמַעְשְׂרוֹת. מִסְתַּבְּרָא רִבִּי שִׁמְעוֹן יוֹדֵי לְרִבִּי עֲקִיבָה וְרִבִּי עֲקִיבָה לֹא יוֹדֵי לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן יוֹדֵי לְרִבִּי עֲקִיבָה דִּכְתִיב פְּרִי וְאֵינוֹ פֶּרִי. רִבִּי עֲקִיבָה לֹא יוֹדֶה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן הֲרֵי מְנוּמָּר. הֲרֵי גָדַל בְּטֻפּוֹס הֲרֵי עָשׂוּי כְּכַדּוּר הֲרֵי הוּא פָּסוּל לְלוּלָב וְחַייָב בְּמַעְשְׂרוֹת.
Traduction
Voici la réponse: Le cédrat non mûr n’est pas un fruit, selon R. aqiba (26)''Cf. même série, (Suka 3, 7) ( 53d); Babli, ib. 36a.''; il en est un selon les autres sages. R. Ila ou R. Yassa dit au nom de R. Eliézer: l’avis de R. Simon est conforme à l’argumentation de son maître R. aqiba; et lorsque R. aqiba déclare pour un tel cas que ce n’est pas un fruit, R. Simon pense de même (de même qu’il n’est pas considéré comme fruit pour l’apport avec la branche de palmier à la fête des tabernacles, de même la dîme n’est pas due). Mais, objecta R. Yossé, est-ce à dire que tout ce qui est apte à la cérémonie du lulav est soumis aux dîmes, et ce qui ne peut pas lui servir en est dispensé? Est-ce que le cédrat tacheté, ou celui qui a été élevé dans une forme, ou celui qui a été arrondi pour servir de jouet n’est pas soumis à la dîme, bien qu’il ne puisse plus servir le lulav? En effet, c’est bien ainsi selon R. Yossé; mais il faut croire que R. Simon se range bien à l’avis de R. aqiba, tandis que celui-ci n’adopte pas l’avis de R. Simon. Ainsi, R. Simon admet bien l’avis de R. aqiba, et il reconnaît qu’un cédrat trop petit, non soumis à la dîme parce que ce n’est pas encore un fruit, n’est pas non plus apte à servir pour la fête; mais on n’admet pas l’inverse, et R. aqiba ne reconnaît pas comme R. Simon qu’un cédrat défectueux, quoiqu’inapte à un service officiel, soit aussi dispensé de la dîme (il peut arriver que ce fruit inapte au service soit pourtant soumis aux dîmes).
Pnei Moshe non traduit
אתרוג הבוסר. שלא נתגדל כל צרכו ר''ע אומר אינו פרי ופסול הוא לצאת בו:
וחכמים אומרים פרי. וכשר הוא וגרסי' להא לקמן פ' לולב הגזול:
אתיא דר''ש. דפוטר באתרוגים קטנים ממעשרות כר''ע רבו דאינו חשוב פרי וכדאמר ר' יוסי כל שהוא כשר ללולב הוא דחייב במעשרות וקס''ד דהיינו נמי טעמי' דר''ע דקסבר דאין לו דין פרי לכל מילי:
התיבון. לר' יוסי והרי אתרוג המנומר או שגדלו בדפוס ועשאו כמין ברי' אחרת או שהוא עגול ככדור הרי הוא פסול ללולב ואפ''ה חייב במעשרות לד''ה:
מסתברא. הש''ס קאמר לה כלומר אלא דלא כר' יוסי והכי הוא דמצינן למימר דמסתברא הוא דר''ש יודה לר''ע דפסול הוא משום דכתיב פרי עץ והאי לאו פרי הוא אבל ר''ע לא יודה לר''ש לענין מעשרות משום האי קושיא דלעיל הרי מנומר וכו' ואיכא למימר דטעמיה דר''ע התם משום דבעינן הדר וליכא:
הַחַייָב בִּשְׁקֵדִים הַמָּרִים פָּטוּר בִּמְתוּקִים קְטָנִים. הַחַייָב בַּמְּתוּקִין פָּטוּר בְּמָרִים גְּדוֹלִים. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם אָבִיו שְׁקֵידִים הַמָּרִים הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין. וּמְתוּקִין אֵינָן חַייָבִין עַד שֶׁתִּפְרוֹשׁ קְלִיפָּתָן הַחִיצוֹנָה. הוֹרֵי רִבִּי חֲנִינָה בְצִיפּוֹרִי כְּהָדָא דְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי. בְּמַה הוֹרֵי. צִיפּוֹרָאֵי אָֽמְרֵי בְּמָרִים. רִבִּי זְעִירָא אָמַר בִּמְתוּקִים. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן יָֽרְדוּ לְכָאן נִתְחַייְבוּ. עָלוּ כְּבָר נִפְטְרוּ. הוֹרֵי רִבִּי פִינְחָס כֵּיוָן שֶׁרָאָה שְלֹשָׁה שֶׁפִּירְשָׁה קְלִיפָתָן הַחִיצוֹנָה שֶׁהוּא תוֹרֵם אֶת כָּל הַקּוּפָּה. אָמַר רִבִּי מָנָא וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִקּוּפָּה עַל חֲבֵירָתָהּ.
Traduction
– ''Lorsque les amandes amères sont soumises, est-il dit, les douces sont dispensées, et réciproquement''. De même il est dit (27)Mishna, (Hulin 1, 6). que lorsque les petites douces sont soumises, les grandes amères sont dispensées. R. Ismael bar R. Yossé a enseigné au nom de son père (28)Cf. Babli, ib., 25b.: les amandes amères sont dispensées; et les douces ne sont soumises que lorsque l’écorce externe se désagrège (c’est le signe de la maturité). R. Hanina professa à Sephoris, conformément à l’avis de R. Ismael bar R. Yossé. De quel point traita-t-il? Selon les sages de Sephoris, il traita des amères, conformément à l’avis de R. Yossé (qu’en tous cas elles sont dispensées); selon R. Zeira, il partagea l’avis de R. Yossé pour les douces, à savoir qu’il faut l’enlèvement de l’écorce externe; mais pour le reste, il admet l’autre avis. R. Yohanan dit: lorsque les sages, arrivant à Sephoris, descendirent dans la plaine, ils déclarèrent soumis à la dîme ce que R. Hanina en avait exempté; mais lorsqu’on remonta cette sorte de fruits à Sephoris, ils en furent de nouveau dispensés selon leur premier état. – R. Pinhas a enseigné: dès que l’on a vu trois amandes dont la peau externe se désagrège, on peut prélever l’obligation pour toute la hotte où se trouvaient ces trois amandes. Toutefois, ajoute R. Mena, on ne pourra pas employer des fruits de cette hotte pour libérer ceux d’une autre hotte, si même on les a tous cueillis en même temps.
Pnei Moshe non traduit
החייב בשקדים המרים וכו'. ומפרש לה כגון בקטנים:
החייב במתוקים פטור במרים גדולים. כצ''ל וקטנים הכתוב כאן בדפוס טעות הוא. כלומר בגדולים איפכא הוא וכדפרישית במתני':
שקדים המרים הרי אלו פטורין. לעולם ואף הקטנים:
עד שתפרוש קליפתן החיצונה. ויהיה האוכל כבמגורה:
במה הורי. כוותי' אם במרים או בדין דמתוקים דבעינן עד שתתפשט קליפתן החיצונה ומכאן ואילך כבר נתחייבו ופליגי צפוראי עם ר' זעירא בהא:
ירדו לכאן נתחייבו. כלומר אם ירדו לכך לשיעור הזה דאמרן שנתפרשו קליפתן החיצונה ותלש מהן נתחייבו במעשרות:
עלו כבר נפטרו. כלומר ואם לא תלש מהן בעת שנתפרשו וחזרו ועלו ונדבקו בקליפתן החיצונה כבר נפטרו ואע''פ שבתחילה נתפרשו דבתר השתא אזלינן:
כיון שראה שלשה וכו'. אם תלשן והניחן בקופה וראה שלשה מהן שנתפרש קליפתן החיצונה תורם ומעשר הוא את כל הקופה ואינו חושש שמא יש בהן שלא נתפרשו ופטורין הן:
ובלבד שלא יתרום מקופה. זו על חבירתה דמקופה לקופה חיישינן שמא אין בקופה האחרת מאותן שנתפרשו קליפתן והוי לי' כתורם ומעשר מן החיוב על הפטור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source